אני עוד מעט בת 18 ומרגישה כמו ילדה בת 12 וגם ככה לפעמים הסביבה גורמת לי להרגיש, אני ילדה נבונה ובוגרת, במקומות שאני צריכה להוכיח את עצמי אינטלקטואלית כמובן שאנשים ישר תופסים ממני ומתייחסים אליי ברצינות.. אבל משהו בהתנהגות, בדיבור ובמראה שלי גורם לסביבה שלי ביום יום לא לקחת אותי ברצינות, כילדה קטנה.. ואני לא מתכוונת לאנשים שבוגרים ממני בעשור ויותר, אלא ילדים בשלא רחוקים מגילי.. אני דיי נמוכה, פנים "מתוקות מידי" וקול גבוה כמו של ילדה, עדינה נורא אפילו מידי, לא מפותחת כלכך.. דיי יפה. התחלתי לא מזמן לצאת עם ילד בן 19, הכימייה הייתה מעולה והכל זרם.. עד שהוא אמר לי שאני חמודה מידי וילדה, לא הבנתי על פי מה הוא הסיק את זה כלכך מהר.. הוא נשאר ידיד שלי ורואה אותי כאחות בזמן שאני רוצה יותר, הילד הזה בסהכ שנה מעליי ואני רואה את עצמי כבוגרת לא פחות ממנו ועדיין היחס שלו אליי טיפה מתנשא זה מחרםן אותי, איך אני גורמת לסביבה ולגברים לקחת אותי יותר ברצינות? אני מרגישה שאפ אחד לא יצא איתי כי המראה שלי ילדותי מידי, שגברים תמיד ירצו אותי כאחות ופחות כחברה למרות שאני יפה וחכמה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות