אני אשתדל לא לחפור חח,
אז ככה אני פשוט אובדת עצות!
קוראים לי מריה
אני ילדה מקובלת ויש לי המון חברים וחברות ואנשים שאוהבים אותי ,גם המשפחה ברוך השם ההורים שלי מדהימים ,אבל יש לי מין תחושה ריקנית כזו ,כאילו בתכלס אין לי אף אחד שמבין אותי, שוב ,שלא תבינו אותי לא נכון אני אהובה בקרב חברים שלי לשכבה ולכיתה אבל בפנים זה מרגיש כאילו אף אחד לא באמת מבין אותי וחברות שלי ממש מצחיקות כנל ידידים שלי ,כמו שאתם רואים אני ילדה מאוד בוגרת ,ואני לא מתכוונת ללכת ולעולל לעצמי משהו כמו שהמון ילדים עושים היום ,אבל זה פשוט מיום ליום גובר ,אני כן מספרת לאמא שלי הכול ,כל מה שקורה לי בחיים והיא מבינה אותי ותומכת בי ,וזה מאוד מחמם .כנל החברות גם הן באמת אוהבות אותי ואנחנו צוחקות המון ביחד אבל משהו חסר... וזה לא משבר גיל ההתבגרות או משהו כזה זה פשוט תחושה ריקנית כזו .אז אנא מכם עזרו לי ! תודה למי שקרא עד כאן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025