אני בת 33
בדיכאון עמוק
שנובע מבעיות אישיות
אגרופוביה
חרדה חברתית
אובססיה
דיכאון
המנעות (גם מחשבתית)
חוסר יכולת להתרכז
חוסר יכולת בקבלת החלטות
חוסר סבלנות
אישיות תלותית
דבוקה כל היום לאינטרנט לעיתון לספר או לטלוויזיה
מנסה למצוא קסם שיוציא אותי מזה כי אין לי כח לכלום גם לא לעמוד על הרגליים
אבל הכי גרוע שאני לא רוצה לראות את הילדים. זה נובע מזה שאני מרגישה שאני לא מסוגלת לקחת עליהם אחריות, שאני אמא לא טובה, שהנוכחות שלי הרסנית. אין לי רצון להיות עם אנשים כלל נוכחות של אנשים נתפתסת בעיני כמטרד כרגע גם אם זה אמא שלי, אבא,אחי , אבא של הילדים, והילדים עצמם
רוצה לאשפז את עצמי במחלקה פתוחה אבל ההורים מתנגדים ובינתיים אני אצלם. אבל גם הילדים פה וזה מבלבל. סוחבת את המצב הזה כבר מגיל ההתבגרות אבל היו לי עכשיו איזה שנתיים טובות יותר ופתאום לקבל כזה בום.... מרגיש לי שרק אשפוז יוציא אותי מזה (לא הייתי בעבר באשפוז כזה. כן הייתי באשפוז יום ובעיקר זוכרת שפחדתי מהאנשים). לא יודעת מה לעשות....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות