אני אחסוך מכם תיאורים על עבודה במוקד ועל התמודדות עם לקוחות.
לא תמיד סבלתי בעבודה, בהתחלה אפילו היה לי טוב, הבעיה היא שאני אומר לעצמי - מילא היה לי רע מבחינת עבודה אבל טוב מבחינה חברתית, אבל אני מרגיש כבר ששום דבר לא טוב ולא הולך להשתפר.
אני רוצה לדעת אם אני חושב בהיגיון ורוצה לעזוב מהסיבות הנכונות, כדי לדעת שאני לא עושה טעות, אני אנסה למנות יתרות וחסרונות.
להישאר:
עבודה יציבה שלא יפטרו אותי עד 5 שנים. משמרות גמישות עד שעות הערב, יכול כמעט תמיד להוסיף שעות. מקבל זכויות סוציאליות מלאות כגון פנסיה, ימי מחלה, ימי חופש, דמי הבראה וכו'. משכורת ממוצעת של 5 נטו (לא טוב אך גם לא רע). שום דבר אחר לא מחכה לי ולא מובטח לי מבחינת עבודה/לימודים/חיי חברה. ייתכן שאשאר כמה חודשים ללא עיסוק.
להתפטר:
עוד מעט שנתיים ובחיים לא תכננתי להישאר יותר אלא רק לתחנת מעבר. התנאים בעבודה נהיו יותר רעים מפעם-יותר עבודה, יותר לחץ, יותר כאב ראש. יש לי ביקורת קשה על התנהלות העבודה, ואני יודע ששיפור לא הולך לקרות. דחיתי מספיק לימודים ואולי יגרום לי למוטיבציה ולהבין שהגיע הזמן. התנתקו כמעט כל הקשרים מהעבר, ככה שהעניין החברתי חשוב לי מאוד ואני מוצא את עצמי לבד בסופ"שים, ולא רואה את עצמי מוצא חברים חדשים עם מטרות משותפות בעבודה.
עוד יותר מהעניין החברתי חשוב לי העניין הזוגי, אין עוד בנות חדשות להכיר, בטעות ביציאה משותפת ניסיתי לנשק מישהי מהעבודה, עם מישהי אחרת התחלתי בצורה ישירה אבל היא לא הייתה מעוניינת ושיקרה כדי לצאת מזה, והמכה הכואבת עם עוד אחת יצאתי תקופה של חודש והיא קיבלה סיבוב והחליטה לחתוך-מוריד לי את המצב רוח כל פעם שנתקל בה. ככה שמצמצם לי את החופש מבחינת הרגשה פנימית ואיפה נוח לי להיות.
כבר קשה לי לישון טוב, חושב על כמה שאני יכול יותר, שמיציתי, שלא בא לי ללכת, וכל יום אני מרגיש עצבני וחסר סבלנות וקשה לי לצאת מזה.
אשמח לעצה טובה, או לקחת בחשבון שיקולים אחרים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות