אבא שלי מובטל שישן כל היום בבית. זה לגיטימי שאני לא מעריכה ואוהבת אותו?

היי, אני אכתוב לכם כמה שיותר אפשר בקצרה על המצב ואשמח לדעתכם.

החיים שלי לא יציבים כלומר במהלך חיי עברנו 9 דירות ובעוד 4 חודשים נעבור לעוד בית (שאין לי מושג איפה). אבא שלי הוא לא עובד כבר 8 שנים כמעט, הוא כל יום כל היום בבית לרוב ישן, בשירותים, שותה קפה צופה בטלוויזיה..

ההכנסה שלנו היא ממפעל שאבא שלו הוריש לו שמניב ממש קצת כסף, וקשה לחיות ממנו, ובנוסף לכך לפני 3 שנים מכרנו בית בגודל של 140 מ"מ בתל אביב שהיה שייך לסבתי שנפטרה.. נאלצנו למכור אותו בגלל חובות מאוד גדולים שאבא שלי צבר בעקבות כך שהוא זנח את העסק, ניהל אותו לא נכון ולא עם האנשים הנכונים.
הכסף שנשאר מהמכירה לאחר תשלום החובות הגבוהים נחלק אחר כך עם אחיו, המתווך והעו"ד! אני לא יודעת כמה הוא אבל הוא מתבזבז על השכירות.

אני רוצה לציין שאבא שלי הוא איש בריא, ויכול ללכת לעבוד ולנסות לפתח את עצמו למרות שהוא בן 55, אני רואה אבות של חברות שעובדים קשה פיזית בשביל המשפחה שיהיה להם כסף לעתיד ילדיהם ואבא שלי הוא כל היום שוכב ומחכה שירחמו עליו!

אני ניסיתי במשך הרבה פעמים לדבר אתו ולהבין מה הבעיה, ושאני אעזור לו ואתמוך בו ככל שאני יכולה (17) אבל המצב לא זז.. והבנתי שזה גם *לא ישתנה* !
הוא מבחינתי כמו בשר מהלך שלא חי
אני לא מעריכה אותו, ולא מכבדת, בחיים לא הייתה לי שיחה של בת ואבא איתו הוא חסר תקשורת ומעורפל, מעולם הוא לא באמת דאג לי - אני שמחה שיש לי את היכולות להתפתח ומגיל 8 לקנות לעצמי את האוכל, בגדים, לקבוע תורים, ללמוד ועוד דברים שלמדתי בכוחות עצמי
פעמיים ברחתי מהבית בגללו למשך חודשיים

הוא פשוט לוזר ואני נמאס לי לראות אותו ואני מאוד שמחה שסוף סוף אני לקראת סוף התיכון עם ציונים שאני גאה בעצמי עליהם מאוד (מגיל 10 אני סופרת לגיל 18)

אז השאלה שלי היא איך הייתם סובלים את זה? שמישהו בבית שלכם מצפה לרחמים שמישהו מבחוץ יעשה לו את העבודה והוא לא מכניס שום דבר טוב הבייתה (לא עושה קניות, לא יוזם שיחות, לא מתעניין, עצוב כל היום)

ובאמת שדיברתי אתו, לקחתי אותו ביום הולדת שלי ובמשך שעתיים שלוש דיברתי איתו ושום דבר לא זז- ותאמינו לי שדיברתי לעיניין עם הרבה אמבציה ללעזור ולייעץ