כל החיים שלי חלמתי להיות בקרבי ולא האמנתי שיום אחד החלום הזה יתגשם. אני בא ממקום שבו אחוזי הגיוס נמוכים מאוד שלא לדבר על קרבי,נלחמתי בשביל להגיע בכלל לקרבי. כבר בלשכת גיוס הייתה לי שיחה עם קב"ן וקיבלתי סעיף קה"ס 50 שזה פוסל קרבי אבל אני לא ויתרתי. שובצתי בתחילה לטירונות 02 ומהר מאוד הבנתי שאני לא רוצה להיות ג'ובניק ונלחמתי עם הקבנית שתאשר לי החרגה בשביל להיות בקרבי. סיימתי תטירונות ואז הגעתי לטירונת הקרבית ואז הבנתי שהראש שלי לא יודע איך להתמודד עם כל הטירטורים והחפירות של הטירונות הקרבית במיוחד אחרי שכבר עברתי טירונות אחת ואני מתחיל להשתגע מלרוץ מפה לשם ולעמוד בשלשות בחום סתם ככה. הגעתי למצב שכבר לא היה לי חשק לכלום פשוט הייתי יושב בצד ולא עושה כלום לא היה אכפת לי מהעונשים חשבתי רק על איך אני יוצא מהטירונות ויורד לג'וב. אבל שאני רואה את הג'ובנקים במפקדה אני מבין ששם אני גם לא יסתדר ובטח ששם לא יהיה לי טוב יותר כי אני בחיים לא יסלח לעצמי אם אני ירד לג'וב ויוותר לעצמי ואז אני יראה את כל המחלקה שלי מסיימת את המסע כומתה ועולה לגדוד לא יודע אם אני יוכל לשאת את זה בכלל. בשבוע האחרון אני בוכה כל יום רק מהמחשבה על אם אני ירד לג'וב כמה רע יהיה לי שם, ומצד שני אני מחובר למחלקה שלי ואני מת לסיים את ההכשרה ולהגיע לגדוד אבל גם לא יכול לסבול את הטרטורים האלו והיחס של הטירונות. יש לי גם אחלה מפקדים בין אם זה מכ מ"מ או מ"פ וזה רק יותר יכאב לי אם אעזוב כבר לא יהיה לי חשק לחיות אני שקוע בהתלבטיות ולא מוצא פיתרון...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025