סקס זה כמו עבודה בשבילי...

שלום,
אקדים קצת ברקע על עצמי.. בגיל 14 נאנסתי, אח"כ נאנסתי שוב פעמים שונות ע"י אנשים שונים, אחרי זה נייתי קצת.. קלה.. כאילו חיפשתי חוויה מתקנת וכל מי שהחמיא לי מצא את עצמו במיטה מתחתי, מעלי.. לא חשוב.. עברתי עוד התעללויות מיניות, מילוליות ועוד עד שהתחלתי להתאפס על עצמי.. לקחתי את עצמי בידיים, הפסקתי לשתות אלכוהול, חוץ מכוס יין באירועים מיוחדים, הפסקתי לקיים יחסית אנאלים ואורליים מהסיבה שזה הזכיר לי רגעים משפילים, התחלתי לשרק את השיער, להתאפר... אחרי כמה שנים של שפיות התחלתי להציב גדרות נוספים ובקיצור ולעניין התחלתי להיות מישהי שמחייכית כשהיא מסתכלת במראה.

לפני שנתיים הכרתי את בעלי, יצאנו, עברנו לגור ביחד, אימצנו כלבה, התחתנו ואנחנו מנסים להביא ילדים אבל עד היום אני לא נהנית מסקס. אני נזכרת להבדיל בתחושה הזו בגיל 14 אחרי שיימתי לבכות, לצעוק.. לנשוך.. פתאום פשוט ויתרתי וניסיתי לדמיין שאני במקום אחר. פתאום לא הייתי שם אלא רק צפיתי מהצד. התחושה הזו של צפייה מהצד לא עוברת לי.. להבדיל היום כשאני עם בעלי, אהובי אני עדיין מתנתקת ומוצאת את עצמי מביטה בנו מהצד...

ניסיתי הרבה דברים, ניסיתי לעורר את עצמי עם קולות עונג, ניסיתי גם לסרוט ולצבוט את עצמי.. לא חזק אבל מספיק כדי שאני אהיה בטוחה שאני עודני, ניסינו תנוחות, בעלי היקר ניסה כ"כ הרבה דברים... הוא בדרך כלל צריך לשכנע אותי לשכב וגם אז אני עושה את זה "בישבילו" או "בשביל ילדים". היו כמה פעמים שאני נהניתי וניסיתי כ"כ לשחזר אותם אבל רוב הפעמים אני לא מצליחה.. אולי פעם בחצי שנה אני נהנית.. וברוך ה' בעלי ואני לא מנותקים אחיד מהשני. אני מרגישה כ"כ רע.. ואני יודעת שאני נמשכת אליו, אני מרגישה את זה. ואני יודעת שאני חרמנית, גם לאונן אני יודעת אבל איכשהו אני לא מצליחה להנות כשהוא נוגע בי. הוא היה היחיד שאי פעם נהניתי איתו בכלל אבל בשביל פעם ב100 פעמים, אני לא יודעת מה לעשות כבר, אני מרגישה ש/אני מאכזבת אותו, יותר מיזה אני מרגישה שסקס זו עבודה בשבילי.. ולמרות שהוא יודע שאני מתקשה להנות אני בדרך כלל פשוט מזייפת אורגזמה לקראת הסוף כדי שהוא יוכל לגמור ולא יפגע.

אני חושבת שזכותי להנות מסקס.. אני פשוט לא יודעת איך..