אני בחורה עם אופי די דכאוני. אני אוהבת את הלבד אבל גם סובלת ממנו.
אני מאוד בודדה.גם אם אני יהיה במקום עם ים אנשים אני ארגיש לבד.
זה קטע אצלי שאני מנסה לשנות כבר שנים ולא מצליחה..
בקיצור,הגעתי למסקנה שיש לי נטייה להתחבר לאנשים דכאוניים ,או לאנשים שלא בטוח שהם דכאוניים אבל מה שבטוח זה שהם לא שמחים כל הזמן,קפיצים ואנרגטיים,כנראה בגלל האופי שלי .
מה שקורה הוא שברגע שאני מתחברת לאדם דכאוני כלשהו,זה עושה לי טוב בהתחלה,גורם לי להרגיש שאני לא יחידה ככה,שאני בסדר,זה גורם לי להיפתח בטירוף(לעומת אנשים מהסוג ההפוך שאני לא מצליחה להתחבר אליהם)
כלומר-אני קולטת את האנשים האלה,מתחברת אליהם בקלות,נפתחת וכו..באופן שבו להם אין מושג על המצב שלי..אבל תמיד בסופו של דבר אחרי תקופה של חברות שנרקמה אני ירגיש שהשמחה שאני משדרת להם עוברת אליהם והדכאון שלהם פתאום בא עליי. כאילו שהחלפנו תפקידים.
זה כבר קרה לי לא פעם ולא פעמיים..
אני משתגעת,איך יוצאים מזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות