ההורים שלי תמיד העדיפו את אחותי הקטנה (בשנתיים) והתייחסו לצרכים שלה ביותר רצינות ממני. אני מכיתה ו' מבקשת מההורים שלי להעביר אותי בית ספר או שאני אעבור ללמוד בבית אבל הם מתעלמים מהבקשה. השנה הם העבירו את אחותי לבית ספר דמוקרטי אפילו בלי שהיא תבקש. אני פשוט סובלת בבית הספר שלי. שנה שעברה קבוצת בנות החרימה אותי ועד היום יש מישהי שמתנקלת לי. כבר לא מחרימים אותי אבל אין לי חברים. ההורים שלי יודעים מהכל אבל מתעלמים ואין לי אף אחד לשתף אותו במה שאני עוברת. אני תלמידה טובה, יש לי ציונים טובים ואני אפילו לומדת באוניברסיטה. (לא יודעים בבית ספר) אבל אני לא אוהבת ללמוד. יש לי שתי סיבות שבגללן הלכתי ללמוד שם. 1. אני יודעת שאם אני לא אעשה משהו יוצא דופן ההורים שלי כבר יפסיקו להתעניין בי לגמרי ויתעסקו רק באחותי. 2. אני יודעת שההורים שלי יתערבו לי ברצונות עד שיהיה לי תואר וככל שאני עושה את זה מוקדם יותר אני אעשה את מה שאני אוהבת מוקדם יותר.
אחותי החליטה שלא מספיק רע לי במסגרת של לימודים והיא משקרת להורים שלי. היא אומרת להם שאני צועקת עליה ומקללת אותה כשמה שקורה בפועל זה שהיא עושה את זה לי. הם כמובן מאמינים לה וחושבים שאני אדם רשע.
מרוב תסכול יש לי התקפי חרדה והפרעות אכילה. אני תמיד חושבת שאין יותר גרוע והמצב רק יכול להשתפר אבל הוא כל הזמן מתדרדר.
פעם ידעתי איך לשפר את המצב אבל היום אני כבר טובעת בצרות של עצמי. אני חייבת עזרה או עצה, אני נואשת לפיתרון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026