טוב אז כבר חצי שנה אני מתלבט אם לבקש עזרה, היום החלטתי שאני חייב עזרה
התלבטתי כי אני לא אחד כזה שבוכה שקשה לו או משהו כזה, אני תמיד מנסה להיות חזק.
אז אני אתחיל בזה שאני רוצה להתגייס לקרבי, אמא שלי קיבלה את זה ממש קשה והיא מתייחסת אלי שונה ובזלזול מאז שאמרתי לה את זה, היא כבר לא כלכך אוהבת אותי כמו פעם. אחים שלי היו ג'ובניקים ככה שהיא מצפה שאני אהיה כמוהם ולא אסכן את החיים שלי.
ואבא שלי היה קרבי, והוא כל פעם יורד עליי ואומר לי כמה אני לא אצליח בקרבי.
אתם אפילו לא מבינים לאיזה רמה זה הגיע
מספיק שאני לא אוכל איזה אוכל או שאני אומר שזה לא טעים, אבא שלי או אמא שלי פשוט יוצאים עליי ואומרים לי שאני לא אצליח בקרבי ושלא יהיה שם כלום לאכול, ושאני יאכל שם חרא.
כמובן שחוץ מזה הם תמיד דואגים להגיד לי שאני אף פעם לא אצליח שם, לא רק הם, כל האחים שלי, חוץ מאחד.
כל דבר קטן שאני עושה או לא עושה, זה נגמר באיך תצליח בקרבי, אתה לא תצליח, אתה יודע מה אתה תעבור שם??
ואבא שלי כמובן ב:'' אתה יודע מה אני עברתי??''
ההורים שלי לרוב תמיד יגידו לי שאני לא אצליח, ושאני מפונק(מה שאני לא),ושאני צריך להיות ג'ובניק.
ואילו החברים תמיד אומרים לי שאני בנוי לקרבי, והם אפילו מתעצבנים עליי שאני לא רוצה סיירת או משהו, כי הכושר הגופני שלי הוא טוב מאוד.
וההורים שלי הם באמת לא אנשים רעים, הם פשוט דואגים לי מאוד
אמא שלי מושלמת, היא דואגת לי, היא לא רוצה שיקרה לי כלום
היא חושבת שאם היא תרד עליי זה יעזור.
אני באמת לא מבין למה היא עושה את זה, כי היא פשוט אמא מושלמת.
למרות שהיא כבר לא אוהבת אותי, כל דבר קטן שאני אומר
''אי אפשר להתקרב אליך''
בסך הכל אני יודע שהם עושים את זה כי הם דואגים לי
אבל זה פשוט מוריד לי את הבטחון באחוזים מטורפים.
אני גם מבין שאני אף פעם אתלונן להם אם אני אהיה שם.
אני לא מחפש שהם יעודדו אותי או שיעזרו לי בכל התהליך, למרות שזה קשה.
אני פשוט מחפש שלא ירדו עליי או שיורידו לי את הבטחון, כי אני כבר לא מאמין בעצמי, זה כבר שנה ברציפות שהם עושים את זה.
ניסיתי פעם להגיד לאמא שלי שזה מעצבן וזה לא עבד.
זה כבר נהיה בלתי נסבל
אני אובד עצות
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות