אוקיי, אז ככה.. אתמול בערב הייתי ממש רעבה ולא היה אוכל בבית. נזכרתי שהיה לי איזה 30 ש״ח מהדמי כיס שנשארו לי אז החלטתי ללכת לסופר לקנות לעצמי קופסת כריות. התקשרתי לחברה שלי מכיוון שהסופר רחוק והשעה הייתה שמונה בערב, אז היא באה איתי והביאה איתה כסף גם בשביל לקנות שתייה קטנה.
אחרי שלקחתי את הכריות הלכתי לקופאית בשביל לשלם והקופאית אמרה לי שזה עולה 33 ש״ח, כשזה בבירור היה 26 ש״ח. אני כל חודש קונה את זה בשבילי ובשביל אחיי הקטנים, ואפילו היה רשום מתחת לכל הקופסאות את המחיר (26 ש״ח). בהתחלה הייתי קצת בשוק, ואמרתי לה בצורה יפה ומכובדת, כי בכל זאת היא אדם בוגר- ״אני חושבת שאת טועה, זה 26 ש״ח.״
היא אמרה לי ״לא, זה 33 ש״ח״ והייתה סגורה על דעתה. היא אפילו לא הראתה לי את המחשב (שבו רשומים המחירים) או אפילו את הפתקית.
התעמתנו לכמה זמן עד ששמתי לב מאחוריי שהיה תור די גדול. חברה שלי לחשה לי שהיא תלווה לי שלושה שקלים, ואני אסיים את הסיפור. הסכמתי, ונתתי לה.
עכשיו, חשוב לי לציין שבהתחלה כשהיא ראתה שידעתי את המחיר האמיתי היא שתקה לכמה דקות וציפיתי ממנה להתוודאות ולהגיד ״אוקיי, אני טעיתי, מצטערת.״ היא התלבטתכ עם עצמה לכמה זמן, עד שהחליטה להמשיך עם השקר שלה. זה מאוד לא יפה, ומרמה.
אני בסה״כ ילדה, אבל אני בטוחה שהיא לא ציפתה שאני אעמוד על שלי. זה מאוד מרגיז אותי. אני לא יודעת איך החיים שלה ומה מצבה הכלכלי, כך שלא אמהר לשפוט אותה. אבל מה אתם אומרים? יצאתי פראיירית או שהייתי צריכה להילחם על שלי, למרות שאילו רק 7 ש״ח, אבל עדיין, ההורים שלי עובדים על הכסף הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות