בעיות כבדות עם המשפחה, לא יודע איך להמשיך...

היי, אני בן 15.. לא יודע איך בדיוק להתחיל את מה שאני רוצה לספר, אבל לפני שנה הכל היה בסדר ולא היו לי בעיות, אבל בחודשים האחרונים התחלתי להתדרדר בהכל, התחלתי לעשן ולשתות ותוך כמה זמן זה הגיע למצב של סמים. נגעתי בחשיש וירוק באופן יום יומי במשך כמה זמן וזה ממש שינה אותי, עשה אותי פרנואיד וגרם לי להסתבך והיו לי לא מעט מקרים שהייתי צריך לברוח ממשטרה בגלל שפרצתי לשטחים פרטיים, בגלל ישיבות של אלכוהול, גרפיטי, ונדליזם או אלימות. וכשממש נכנסתי עמוק לסמים, תפסו אותי והחליטו שפעם בשבוע אני חייב להגיע למקום כזה עם עובדת סוציאלית ובדיקת שתן, אבל תוך שבועיים מצאתי פרצה וגיליתי דרך לנקות את השתן, הייתי פותח קססה פעם בשבוע ואחרי זה שותה המון מים ולימון וכל הדברים שמנקים את השתן, ואחרי חודשיים כאלה זה הגיע אליהם דרך מקורות ותפסו אותי שוב. רצו לשלוח אותי למרכז גמילה או למוסד וזה היה ממש זמן בחיים שלי שהייתי בתחתית, תקפו אותי מכל מקום ולא היה לי לאן לברוח, והכי גרוע היה עם המשפחה. לא הייתי מסוגל להסתכל לאבא שלי בעיניים, כל היום היו רק ריבים וצעקות ורק חיכיתי לעוף מהבית, והדבר שתמיד עזר לי לברוח (הסמים), לא יכולתי לגעת בזה יותר כי פשוט התחילו לעשות לי בדיקות שתן באופן מאסיבי ובדיקות בבית ובדיקות גופניות ומעקבים ורציתי להיעלם מהעולם הזה, הייתי ממילא כולי חלש וכל מה שרציתי זו סטלה שתרגיע אותי ושתגרום לי להירגע. אבל הצלחתי להתגבר, הפסקתי לקחת ואני נקי כבר חודשיים בערך אבל אני עדיין מעשן סיגריות, אני לא יכול להתחיל את הבוקר בלי סיגריה וזה משהו מאוד חשוב לשקט הנפשי שלי, וכשאמרתי להורים שלי שהפסקתי עם הכל חוץ מסיגריות, הוא לא אהב את זה. מאז הבית המשיך להיות מלא בצעקות וריבים, כאילו שלא נגמלתי מהסמים כאילו שזה לא אמור לשמח אותם ולגרום להם להיות גאים בי, ועל מה? כולה סיגריות, ואחרי כל מה שעברתי זה אמור להיות כלום.. חשבתי שכשאני אגמור עם הסמים הכל יעבור אבל בתכל'ס? הכל אותו הדבר, עם הסמים או בלי הסמים.. אני לא יודע מה לעשות ואיך להמשיך מפה, אני צריך את הסיגריות כי זה מרגיע לי את הדודא לסטלה וכאלה אבל ההורים לוקחים את זה ממש קשה מדי.
אשמח לעצות ותענו בסקר.