אני לא רוצה להזדהות בגיל האמיתי שלי או להגיד מאיפה אני אבל אני רק אגיד שאני בסביבת הגיל ואולי קצת פחות או יותר כי אני פשוט מפחדת שיעלו עליי.
כבר כמה שנים טובות שאני מחכה למשפחה שתאמץ אותי,אני יודעת שאסור לי לחשוב על זה בצורה מסכנה ושיש אנשים עם הרבה יותר בעיות בחיים כמו שלימדו אותי ואני באמת לא רוצה להישמע מתבכיינת אבל קשה לי לשמור את הכל בבטן לנצח ואני מרגישה שאני גם רוצה מהדבר הזה שנקרא משפחה ושמישהו יאמץ אותי. אני ילדה מאוד רגילה,לא חכמה מאוד וגם לא טיפשה,אני לא מכוערת ולא יפה,רק ילדה רגילה כזאת ועדיין אף אחד לא אימץ אותי. בהתחלה זה היה בגלל המסמכים שעיקבו משפחה אחת ובפעם השנייה זה היה עיכוב אחר שמנע ממני לקבל בית חם ועכשיו מי ירצה לאמץ ילדה שעוד מעט היא כבר מתבגרת? כולם רוצים את התינוקות והילדים הקטנים,ואני באמת מצטערת אם אני נשמעת מפונקת אבל באמת קשה לי עם זה,איך זה שרק אני נשארתי בלי משפחה שתאמץ אותי? למה כל מפגש עם משפחה מסתיים בכישלון? אין לי כבר דמעות! איך זה שאני לבד בעולם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות