רציתי לשתף בתחושות שלא עוזבות אותי בזמן האחרון... ולשמוע את עצותיכם...
התחלתי לפני חודשיים לימודי תואר ראשון, כיתה יחסית קטנה- 20 סטודנטים.
התחברתי שם למישהי, אפילו סיפרתי לה על חיי הפרטיים וכן יוצא לנו מדי פעם לדבר גם מעבר ללימודים, הבעיה היא שזה רק איתה וגם איתה זה לא כמו שרציתי שזה יהיה (היא התחברה לסטודנטים אחרים שמשולבים איתנו בחלק מהקורסים ובקורסים האלה היא איתם).
אני כן מרגישה חלק מהכיתה, אבל לא כל כך בולטת, נורא מפחדת להיפתח וכנראה מפחדת להכיר באמת. הגעתי למסקנה הזאת אחרי שהבנתי עם עצמי שאני עדיין מפחדת עם ה"יציאה מהארון" כל פעם מחדש.
היו לי חוויות לא נעימות שבהן יצאתי מהארון ולא קיבלו, אפילו החרימו אותי. נכון שהיום אני כבר בוגרת, בזוגיות מדהימה ומאוד בטוחה במי שאני, עדיין כל כך מפחדת מהרגע הזה שאצטרך להגיד להם בקול רם ורק להתפלל שלא יעשו פרצוף או פשוט יתרחקו (בעיניי להסתיר זאת לא ממש אופציה, אבל מה לעשות שגם להגיד את זה בלי פחד קשה לי?).
אני לא יודעת מה לעשות, קשה לי, קשה לי מאוד, זה לא עוזב אותי. אשמח לשמוע מה דעתכם, כנראה שגם חיזוקים יתרמו לי מאוד...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות