היי, אני בת שלוש עשרה ורע לי.
אף פעם לא הייתי ממש מקובלת, והשנה התחלתי כתה ז והרגשתי שבאמת אוהבים אותי בכתה. כולן כביכול חברות שלי, אבל זה ממש מעליב. הן מגדירות עצמן כחברות שלי אבל זה בכלל לא מרגיד אמיתי. הן נפגשות כל הזמן ולא מזמינות אותי, לדוגמא פעם אחת קבעתי עם שתי חברות שיבואו אליי בשבת בבוקר. סידרתי הכל ואירגנתי, ניקיתי וסידרתי. ובסוף אחת מהן שלחה הודעה בקבוצה שהיא והחברה השנייה ועוד כמה ילדים הולכים לעיר ומי רוצה להצטרף. שאלתי אותה אם הן באות אליי והיא אמרה שאין לה מה לעשות בבית. הן אפילו לא טרחו להודיע לי שהן לא באות. כל המצב רוח שלי נהרס. הוא כל הזמן נהרס, מצד אחד הן ''חברות'' שלי והן ''אוהבות'' אותי אבל מצד שני הן בכלל לא רוצות אותי בחברתן(כך זה מרגיש) .
מה לעשות? אני מרגישה כל כך בודדה. כל פעם שיש עבודה בקבוצות ואף אחד לא מזמין אותי לקבוצה שלו..
אני מרגישה חסרת אונים.... תעזרו לי בבקשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025