השנה אני מסיימת תואר ראשון, בן הזוג שלי הייטקיסט. אנחנו יחד המון שנים, מגיל תיכון (שמונה שנים) ומתוכן גרים יחד שלוש וחצי שנים.
אני חושבת שהוא הבן אדם הכי מדהים שקיים בעולם הזה, הזוגיות שלנו מדהימה ויציבה ומכילה... לא יכולתי לבקש יותר טוב מזה. אפילו כלכלית אנחנו מסתדרים מצוין וכנראה שעוד שנה בערך כבר נוכל לרכוש דירה משלנו (עם קצת תמיכה מההורים, אבל די סמלית).
אז הבעיה היא כזו: אני כבר מרגישה בשלה לחלוטין לאימהות. יש בנות שלומדות איתי ויש להן ילדים וכל פעם שאני רואה אותם או תמונות אני פשוט נהיית שלולית... הרצון הזה בוער בי ממש. זו כבר מזמן לא פנטזיה של ילדה בת 20 שרוצה לשחק "משפחה" (כבר הייתי שם, זה עלה כמה שלבים מאז)- זה ממש רצון עז להיות אמא. אני ממש מרגישה את השחלות שלי מתפוצצות! (כמה ציורי.... אני חושבת שהעברתי את הפואנטה).
אבל
בן הזוג היקר והמקסים שלי עדיין לא מרגיש בשל. אני כמובן יכולה להבין את זה וגם תיארתי לעצמי שזה מה שיקרה בהתחשב בכך שאנחנו באותו הגיל וגברים בדרך כלל לא מגיעים לשלב הזה באותו הזמן כמו נשים... (כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל תרשו לי קצת להכליל לצורך הבהרת הבעיה). זה עדיין נורא קשה לי ואני ממש לא יודעת מה לעשות.
כמובן שלא אלחץ עליו להביא ילד- לא עושים דברים כאלה. אבל מצד שני אני גם מפחדת שזה ימשיך ככה במשך שנים ובסוף זה יגרר ויגרר....
מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות? כמה זמן לדעתכם זה עלול לקחת? ולגברים שביניכם- מתי אתם הרגשתם בשלים לילד ולהורות?
תודה מראש על העזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות