בחצי השנה האחרונה יצאתי עם מישהי שמבוגרת ממני בבערך 15 שנים. הבחורה מדהימה, יפה, מצחיקה ומשכילה, אבל החלטתי להיפרד ממנה בגלל הפרש הגילאים וכל הבעיות שנובעות ממנו.
הקשר שלנו התקדם מאוד מהר, וכבר אחרי שבועיים שלושה של היכרות עברנו לגור יחד. החיבור ביננו היה מאוד חזק, וברגע שהחלטתי להיפרד הקשר נגדע בבת אחת.
כשנפרדנו לא אמרתי לה שזה בגלל הפרש הגילאים, אלא המצאתי תירוץ ואמרתי שאני נוסע לעשות כל מיני קורסים בשנה הקרובה מטעם העבודה, ושאני לא אהיה בסביבה הרבה זמן.
מיד אחרי שנפרדנו חשבתי שאהיה בסדר, אבל אז היא התחילה לשלוח לי הודעות, וכתבה עד כמה היא מגעגעת אלי, כמה היא רוצה אותי, וכמה היא מרגישה עצובה ואומללה בגלל הפרידה. היא ביקשה שאבוא לבקר אותה. מרוב עצב וגעגוע נהייתי חולה, ושכבתי בבית כמה ימים עם דלקת ריאות.
אחרי כמה שבועות שבהם לא התראינו, והרגשתי מאוד אומלל, לפני כמה ימים החלטתי להגיב להודעות שהיא שלחה לי, ונפגשנו במלון. היא מאוד רוצה שאחזור להיות איתה, וגם אני מאוד אוהב אותה, אבל אני לא רוצה להיות בקשר עם מישהי שמבוגרת ממני בכל כך הרבה שנים.
ביקשתי ממנה שתלך לשכב עם מישהו אחר, ושתעזוב אותי ותיתן לי לחיות את החיים שלי בלעדיה, אבל היא אומרת שאני לא באמת מתכוון לזה, ושאנחנו מתאימים זה לזו, ושהיא תעשה הכל בשביל להיות איתי - אפילו תעבור ממקום למקום בהתאם לקורסים שאמרתי לה.
קניתי כרטיס טיסה לתאילנד בשביל לברוח ממנה, אבל המחשבות נודדות, ואני מאוד מתגעגע אליה.
אני רוצה להיפרד ממנה, אבל הרעיון של להוציא אותה לחלוטין מהחיים שלי קשה לי מאוד.
אני מרגיש כל הזמן דחף לדעת מה היא עושה, עם מי היא נפגשת, האם טוב לה, עם מי היא יוצאת, מי החברים שלה, האם היא ישנה לבד הלילה, ממש כל פרט ופרט.
השאלה שלי היא האם יש דבר כזה פרידה טובה? האם אפשר להיפרד ממשהי ולהישאר ידידים? איך אני מתגבר על האובססיה הזו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות