שלום רב,
אני דנה ואני בת 12. אני לומדת בכיתה ו', ואין לי חברים. ילדה דחויה. ילדת זכוכית שבכל פעם שזורקים עליה אבן מלאת עלבונות היא נשברת לרסיסים. והרסיסים פוצעים לה את הלב. הייתי רוצה חברים, להיות מקובלת ולהיות אהובה בקרב בני כיתתי. למה אף אחד לא אוהב אותי או מרגיש אליי חיבה מסוימת?
אתמול, עלה בראשי רעיון להזמין את כל כיתתי ולארגן מסיבת תחפושות מושקעת בחופשת פורים האורבת לנו. סיפרתי על כך למישהי שהיא יחסית ידידה שלי, והיא אמרה לי שאף אחד לא יבוא למסיבה שלי כי כולם צוחקים עליי ויורדים עליי. לאחר שוויתרתי בעצב על רעיון המסיבה, היא החליטה לגנוב לי את הרעיון ולהזמין את כולם אליה למסיבת תחפושות, החלטתי לא להגיע ביום בו מתחפשים בפורים. מה אני עושה?! למה כל זה מגיע לי?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות