אז ככה: קוראים לי נטלי ואני בת 16 וחצי.
אני ילדה מאוד בוגרת ורצינית לגילי, וכל הזמן אומרים לי את זה..
אני ילדה טובה מבית טוב, מנקה, מבשלת, לומדת ברצינות, לא עושה שטויות, עדינה, שומרת על עצמי (לא היה ואין לי חבר).
בערך בגיל שבו אני נמצאת ילדים מתחילים לעשן ולשתות, לצאת, להכיר וכו'..
אני אישית נגעלת מהריח של סיגריות ויודעת מה ההשלכות של עישון אז זה בכלל לא מעניין אותי.. ואני יודעת שלי ולאלכוהול אין שום סיבה להיפגש לפני גיל 18..
ואני יודעת שאני הולכת בדרך נכונה, אבל יום אחד שאני אסתכל לאחור על גיל ההתבגרות "התקופה הכי יפה" ולא יהיו לי סיפורים מעניינים להזכר בהם.. אני לא אתחרט?
מה אתם חושבים? תודה לעונים.. :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות