כפי שהכינוי שלי מרמז, אני אוטיסט בתפקוד גבוה. אני עובד בהיי טק, מסתדר בעבודות בית ומתנייד באופן מאוד עצמאי בתחבורה ציבורית, כסף, שיחות עם אנשים וכו'.
לפני כמעט שנה רציתי לצאת מהבית. הייתי הרבה עם המשפחה שלי והרגשתי שהם בלתי נסבלים. הגעתי להוסטל לאוטיסטים ושמו אותי בדירה של אנשים בתפקוד נמוך ממני בגלל שבדירה של התפקוד הגבוה אין מקום. אני לא יכול לסבול את הדירה שלי. הם לא מתקשרים, אומרים שטויות ושום דבר לא מעניין אותם חוץ מאוכל ולשמוע שירים ביוטיוב. כול יום שאני איתם זה הישרדות נפשית.
כבר הרבה מאוד זמן אני חופר על זה למי שמוכן לשמוע. לאמא שלי כבר אין כוח לשמוע את זה, הפסיכולוג לא תמיד זמין וצוות הדיור טוען שהדירה מתאימה לי (שזה מלכוד: אם הייתי משתף איתם פעולה הם היו רואים שאני בתפקוד שלהם. אם אני לא משתף איתם פעולה הם רואים שאני בתפקוד בינוני ולכם הם בחרו את הדירה הנכונה עבורי).
מסתבר שעכשיו מחפשים לי הוסטל עם דירה של אנשים בתפקוד גבוה. בסוף מרץ סיכמתי עם אמא שלי שאני עוזב את הדיור (אם אשאר בחיים עד אז) אך הפסיכולוג טוען שאולי זה לא רעיון טוב ואני צריך להישאר בהוסטל עד שיימצאו מקום אחר.
האמת שיש משהו בדבריו. בעצם אני צריך לבחור איפה אני אשתגע עד המקום החדש: בהוסטל (בדירה של התפקוד הבינוני) או בבית עם המשפחה. אין לי מושג במה לבחור וזה מתסכל אותי. מה אתם אומרים? :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות