אני מאובחן כאספרגר, בצורה הקלה ביותר. אובחנתי בגיל 6 כתסמונת קלה ביותר, וכיום, 11 שנים לאחר מכן, זה בלתי מורגש כמעט לחלוטין. אבל, זה רודף אותי בכל דבר! בצבא אני מעוכב בכל דבר ונקבע לי פרופיל 45 למרות החוכמה שלי ומצב גופני מצויין. אני צריך להתייצב לבדיקה נפשית שנייה עם הורה. יוצאים מנקודת הנחה שאני נכה. אני לא יכול ככה! העובדת בבדיקה הנפשית שאלה אותי אם יש לי מחשבות לפגוע בעצמי. אני כבר לא בטוח במה שעניתי בזמנו. זה לא משפיע על התפקוד שלי כלל אבל רודף אותי בכל דבר, כמו יד נסתרת שמבלגנת את הפאזל שאני מנסה להשלים. למה נבראתי ככה? איזה ערך יש בחיים כאלה, שהכל נגדך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025