המורה המדובר מלמד אותי כמעט שנתיים (מכיתה י', כרגע אני בי"א), אני מאוד אוהבת ומעריכה את האדם הזה, אני חושבת שהוא מקסים ומאוד חכם ולכן שיקול דעתי לא אובייקטיבי בעניין זה, אשתדל לספר את הסיפור במדויק, מקווה שתוכלו לעזור לי.
מהרגע הראשון התחבבתי עליו מאוד והוא אף פעם לא הסתיר זאת (לא נגע בי, אלא קורא לי בכינוי חיבה בפומבי, צוחק איתי בכיתה, מחמיא על השכל שלי, מחייך כשרואה אותי וכ'ו), הדבר לא נראה לי ולאף אחד חריג, ולמען האמת אני מאוד נהנית מיחס זה.
בשיעורי מתמטיקה אני יושבת לבד בשורה הראשונה (אחרת אני לא מסוגלת להתרכז).
סיימנו כמעט את כל החומר לבגרות ולכן רוב השיעורים נהפכו לשיעורי תרגול - כל אחד פותר תרגילים להנהתו והמורה מסתובב בין התלמידים ומגיש עזרה במקרה הצורך.
כמעט תמיד כשאף אחד לא מבקש עזרה, הוא מתיישב לידי, ושמתי לב שכשהוא יושב לידי לפעמים הוא פותח רגליים ונוגע ברגל שלי עם הרגל שלו, וכשאני מרחיקה אותה הוא מקרב את שלו לשלי שוב.
מדי פעם הוא שם יד על משענת הכסא שלי כאילו הוא מחבק אותי, הוא לא באמת נוגע ומחבק אותי, אבל אני בדרך כלל לא נשענת על הכסא (הגב שלי לא נוגע במשענת), ולמרות זאת אני מרגישה את היד שלו קרובה לגב שלי.
בפעם האחרונה שבה ביקשתי ממנו עזרה (בעיית תנועה), לא הבנתי פרט בנוגע לדרך (הכביש), ובמין ליטוף הסביר את השאלה על הירך שלי.
הבן אדם נשוי עם שני ילדים (אחד בגילי ואחד בצבא), והוא מוכר כמורה מצוין באזור הארץ שאני גרה בו.
יכול להיות שאני טועה ומבינה את הדברים לא נכון, שהוא לא מתכוון לגעת בי ושהמקרה עם הסברת השאלה נעשה רק לשם הסברת השאלה.
האם אני מגזימה? האם יש משהו במה שאני אומרת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות