הכל קרה שלשום. שמעתי את אמא שלי מדברת עם חברה שלה על זה שהיא רוצה להתגרש שנמאס לה מאבא שלי. הם כבר תקופה לא מדברים אבל חשבתי שזה משבר שיעבור, לא חשבתי שהם יתגרשו באמת.. אי אפשר לתאר את ההרגשה הזאת זאת ההרגשה הכי נוראית שיכולה להיות! לדעת שאני יעבור לגור במקום אחר אולי? שאין יותר הורים שאין יותר משפחה רגילה ונורמלית שאין בית שאפשר לחזור אליו ושניהם יהיו בו.. בחיים לא הייתי חושבת על זה שהם יתגרשו אף פעם זה פשוט נראה כל כך רחוק מאיתנו וממני בעיקר. אין לי כוחות נפשיים להתמודד עם זה אני מרגישה שהעולם שלי מתרסק, אני לא מפסיקה לבכות לא מפסיקה לחשוב על זה, זה כל הזמן בראש שלי איך ממשיכים מפה? אני מתחילה תיכון עכשיו ודווקא עכשיו שיש לי תקופה טובה דווקא עכשיו זה צריך לבוא? ליפול עליי בבום. אני מרוסקת שבורה פגועה ובעיקר לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה שירחמו עליי. תמיד כשאני הייתי שומעת על ילדה שההורים שלה גרושים חשבתי משהו שהוא לא טוב עליה ועל החיים שלה בכללי הרגש הראשון שהיה עולה בי זה רחמנות זה שהיא 'מסכנה' והבעיה היא שכולם ככה. ואני לא רוצה!! לא רוצה את היחס הזה לא רוצה שייתחסו אליי שונה לא רוצה את זה, לא רוצה שום דבר רק שהכל יחזור להיות כמו שהיה שהכל יחזור להיות רגיל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025