אני ביישן מאוד ולא מסוגל לעמוד מול אנשים ולהתחיל לדבר , בכיתה שהמורה פונה אלי הלב שלי דופק בטירוף וזה עוד כשאני יושב מאחורה ואף אחד לא מסתכל אלי וכשמכריחים אותי לדבר בכיתה(נגיד לקרוא משפט בשיעור) הלב דופק והקול שלי רועד וזה תחושה שבא לי למות אחריה ,זה עינוי שלא ניתן לתאר במילים זה פשוט מוציא לי את החשק לחיות וזה גורם לי לחיות בחרדות תמידיות.
אני אמור למלות מנילה של יחידות שדה ואמרו לי שחלק מהשירות זה לעמוד מול קהל ולדבר , אני חשבתי שלהיות חייל זה להיות משהו שרק בא למבצעים ושמירות אבל לא ידעתי שכרוכים בזה עוד דברים שאני מוכן להשתחרר על 21 נפשי מאשר לעשות אותם.
כמובן שניסיתי ואני מנסה לעשות הכל כדי לטפל בעניין הזה, אני הולך לפסיכולוג + פסיכיאטר ועושה מאמצים חברתיים לדבר עם אנשים למרות שבאופי שלי אני עם חבר 1 או מתבודד. למרות כל המאמצים שאני עושה והתמיכה מההורים אני מרגיש אותו הדבר.
אני לא רוצה להתאבד בגלל זה אבל אני מעדיף לדחוק כל דבר שיאלץ אותי להשפיל את עצמי מול כולם כמה שיותר הצידה
אם משהו יודע על איזה יחידה כלשהי שלא תדרוש ממני לדבר בפני אנשים אז שיגיד (אל תציעו יחידות שדורשות מיונים כי כבר נגמרו המיונים לתאריך גיוס שלי)
יש לי גם אופציה להוציא קה"ס אבל זה אומר שאני לא יודע איזה שירות אני יעשה שם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות