שלום לכולם:)
הוריי הם מסוג האנשים שמדברים המון ועושים מעט. ככה הם משחר ילדותי אני זוכר את זה.
האווירה בבית היא אווירה לא טובה, הבעיות הכלכליות אותן חווה כל משפחה כיום לא פוסחות על הורי, הקשים הכלכלים נותנים את אותותיהם וריבים בבית יש באופן תדיר בעשור האחרון. ( זה לא המקום לדבר על גירושין, כן או לא)
בקיצור ולעניין לפני כשנה בערך הוריי שיפצו את הבית, היה חסר להם סכום של כ 40K על מנת לסיים את השיפוץ, אני הייתי אז כמעט לקראת סוף שירות קבע ורציתי לקחת הלוואה קטנה על מנת לרכוש רכב ולהתחיל להתקדם באזרחות ולחיות..
שסיפרתי להורי שאני מתכנן לקחת הלוואה של 10K, הם ביקשו ממני לקחת הלוואה גדולה יותר על מנת לעזור בבית..
פה המקום לציין שבאותה העת אחי הקטן היה עתיד לקבל סכום של כ 100K מתביעת ביטוח.
מרגיזה אותי המחשבה בדיעבד שלא אמרתי להם לבקש ממנו את הכסף, אלה לבחור לבקש מבחור בתחילת דרכו לקחת הלוואה גדולה יותר על מנת לעזור להם.
בקיצור לקחתי הלוואה על סך 60 אלף שקל, נתתי להורי סכום של 45K.
כרגע אני עומד בפני תחילת דרכי באקדמיה, אני עובד במשרה מלאה, אך ההלוואה הזאת חונקת אותי, אני אוכל את עצמי מידי יום מדוע אני צריך לשלם על הטעויות שלהם, מדוע הם לא ביקשו מאחי את הכסף ,והעדיפו לבקש ממני ולהכניס אותי ל"צרה" כזאת.
אני מתבייש לבקש מהם את הכסף- לא ביקשתי מהם כסף מאז היותי בן 16, דאגתי לעבוד מאז היום הראשון בו יכולתי לעבוד עפ"י חוק.- ומימנתי את הכל בכספי האישי.
כיום אני עם בת זוג , חושבים לעבור שלב ולגור ביחד בשנה הקרובה, וחוב זה תוקע אותי קשה..
המחשבה הזאת גורמת לי להיות בעצבים יומיומיים, להתרחק מהם ואף לסלוד מהם.
איך אפשר לעלות את הנושא הנ"ל בלי לצאת חצוף ועז מצח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות