שלום. אני בת 22 ואין לי כלל חברים. זה ככה מאז סיום התיכון. הקשר עם החברים משם התנתק לחלוטין ולא נוצרו שום קשרים חדשים. לא בעבודות שעבדתי בהן,לא בשירות ולא באוניברסיטה. לפני חודשיים סיימתי שנה א' לתואר ואני מאז לא יוצאת מהבית מלבד למבחנים וכל היום בחדר.. מאז סיום התיכון ועד עכשיו אני נהיית יותר ויותר סגורה והבעיה נהיית חמורה יותר. אני כבר לא מסוגלת לענות לאנשים על שאלות פשוטות בלי לגמגם שלא לדבר על להשיג עבודה,במצב הנוכחי אין סיכוי. ולא משנה כמה אני מנסה פשוט לא לחשוב ולנסות ליזום שיחות וליצור חברים-זה לא הולך. הראש מתחיל להשמיע רעשים ואני יוצאת מפגרת לחלוטין עד שהם משתעממים או מתייאשים.
האם יש כאן מישהו שיכול להתחבר לדברים שרשמתי? שעבר או עובר את זה ויכול לתת לי עצות איך לצאת מזה? הייתי בטיפול פסיכולוגי, ממושך, לא עזר כלל. תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות