מאז שהייתי ילדה קטנה הייתי נורא סגורה וביישנית אני גם חושבת שזה בגלל האחים שלי אח שלי תמיד היה מרביץ לי ואחותי הייתה תמיד צורחת עליי בתור ילדה קטנה לא הבנתי את זה חשבתי שכנראה אני צריכה לעזור להם ולי אין נוכחות ככה גדלתי אף פעם לא הצלחתי להיפתח לאנשים יש לי כמה חברות אבל הם לא באמת חברות שהייתי בת 9 אבא שלי מת דבר שהרס לי לגמרי את החיים שום דבר לא חשוב לי מאז זה גורם לי להרגיש כלכך לבד ואני מתגעגעת אליו כלכך עכשיו אני בכיתה י וכולם מתנהגים כלכך מזויף אני מרגישה שאף אחד לא שם אליי אני מנסה להיפתח אבל אני מרגישה לא מעניינת ואני יודעת שזה בעיה בביטחון שלי אבל אני מנסה כלכך לשפר אותו וזה כבר לא עוזר בנוסף התאהבתי באיזה ילד מהכיתה שלי והוא דרוזי ואמרתי לו את זה לפני חודשיים והתנשקנו ומאז אנחנו לא מדברים וזה מכאיב לי שיש לי רגשות למישהו שלא אכפת לו ממני למלא הוא גם דרוזי.. אני לא רוצה רגשות יותר זה נוראי להרגיש אני מרגישה רק כאב ככה כל הזמן אני לא יכולה לסבול את עצמי את הסביבה שלי אני מתחננת לאלוהים שיעזור לי וגם אני לא מרגישה ממנו סימנים יותר אולי אני מגזימה בחלק מהדברים אבל אני באמת כבר מיואשת ולא יודעת מה לעשות עם החיים שלי כבר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות