לא רוצה עוד ילדים ואשתי כן, מה לעשות?

גיא בן 23 | כתב את השאלה ב-15/01/16 בשעה 20:11

שלום לכולם,
התחתני בגיל מאוד צעיר. אחרי כשלוש שנים נולד לנו ילד ראשון. תמיד ידעתי שאני לא רוצה ילדים, ואפילו להתחתן, אבל איכשהו שני הדברים קרו- ברור שמחוסר שיקול דעת שלי. באותם רגעים פשוט חשבתי שזה הדבר הטוב ביותר לעשות. אני כן מאוד אוהב את אשתי, אבל לאט לאט מתחיל להבין שיש לנו בעיה רצינית. אני לא מרגיש אהבה מיוחדת לילד שלי, מבחינתי עדיין ילדים זה יותר טרחה מאשר אושר. מצד אחד, אני לא רואה את עצמי מוכן להביא עוד ילד (אלא אם כן אני שוב אהיה טיפש ואתפתה, או שאשנה את דעתי), מצד שני, מבחינת אשתי אין סיכוי שזה קורה. היא לא תחיה רק עם ילד אחד, ואני גם לא מסוגל לתת לה להגיע למצב הזה שהיא בזבזה את חייה איתי.
לאן אתם חושבים שזה יגיע? הפרידה העתידית היא בלתי נמנעת? אשמח לשמוע את דעות ועצות.
תודה!

עדכון מגיא, שואל השאלה 2016-01-16 18:51:10

תודה לכולם על העצות, עזרתם לי מאוד, אבל חשוב לי להבהיר כמה דברים:
אשתי ממש לא שתלטנית, והיא לא תחמנה אותי או משהו כזה. זה הכל באחריות שלי. ביום אחרי שהתארסנו היה לי התקף פאניקה שאולי זה טעות, אבל אמרתי לעצמי שיהיה בסדר. כשהיא לחצה עליי להביא ילד, חשבתי שכשהוא יגיע אני אוהב אותו בלי סוף, כי אצל כולם זה ככה. פשוט נכנעתי, נסחפתי אחרי הנוחות, לא רציתי שיהיו עימותים.
עכשיו הבנתי שטעיתי בגדול, וזה לגמרי באשמתי. התחתנתי בגיל 19 ושבוע, לא חשבתי מספיק לעומק ואני לא יכול להאשים אף אחד.
הבעיה שכן יש עם אשתי, זה שהיא לא פתוחה לאנשים ששונים ממנה. מבחינתה לא לרצות ילדים זו מחלה, ולא משנה כמה אני אתווכח איתה. אי אפשר לשבת לדבר במצב כזה, היא תמיד ישר מתחילה לבכות ואומרת לי לחזור לפסיכיאטר (טופלתי בעבר).
אני לא יודע איך להסביר את ההרגשה שלי לילד, אני כן מרגיש אהבה, וכיף לי להיות איתו, אבל אם תשאלו אותי אם אני מעדיף את זה או חיים רק לעצמי- אז את האפשרות השנייה. קשה לי להגיד את זה, אבל הייתי מחזיר את הגלגל אחורה אם הייתי יכול. ברור לכם שאי אפשר להגיד לה את זה, בקושי לחשוב את זה אני מסוגל.
חשוב גם להגיד שאין שום בעיה מבחינה כלכלית- למרות ששנינו סטודנטים אנחנו מצליחים מאוד יפה, ועוד שנה נוכל לעמוד בהוצאות של שני ילדים. אני בדרך לסיום תואר שני כבר עכשיו, ואני מאמין שמצפה לי עתיד לא רע בכלל מהבחינה הזאת.
אולי הדבר הכי חשוב שלא אמרתי זה שאנחנו דתיים. אז אני לא בדו-קרב איתה, אני עומד מול כל הציבור, ובמיוחד המשפחות שלנו. אף אחד לא יקבל את זה.
בינתיים אנחנו לא מדברים על זה, לפעמים זה מתפרץ והיא בוכה, לפעמים היא אומרת שהיא יודעת שאני אשתנה. אבל אין לי מושג מה יהיה. אני אוהב אותה מאוד, אני לא מוכן להרוס לה את החיים, ואני גם לא אראה לבן שלי שיש לי חרטות לגביו, אבל אני גם לא אפספס את החיים שלי.
שוב תודה לכל המייעצים עד עכשיו, היה לי חשוב להסביר את עצמי יותר בהתאם לתשובות שלכם.

תודה לכולם על העצות, עזרתם לי מאוד, אבל חשוב לי להבהיר כמה דברים:
אשתי ממש לא שתלטנית, והיא לא תחמנה אותי או משהו כזה. זה הכל באחריות שלי. ביום אחרי שהתארסנו היה לי התקף פאניקה שאולי זה טעות, אבל אמרתי לעצמי שיהיה בסדר. כשהיא לחצה עליי להביא ילד, חשבתי שכשהוא יגיע אני אוהב אותו בלי סוף, כי אצל כולם זה ככה. פשוט נכנעתי, נסחפתי אחרי הנוחות, לא רציתי שיהיו עימותים.
עכשיו הבנתי שטעיתי בגדול, וזה לגמרי באשמתי. התחתנתי בגיל 19 ושבוע, לא חשבתי מספיק לעומק ואני לא יכול להאשים אף אחד. 
הבעיה שכן יש עם אשתי, זה שהיא לא פתוחה לאנשים ששונים ממנה. מבחינתה לא לרצות ילדים זו מחלה, ולא משנה כמה אני אתווכח איתה. אי אפשר לשבת לדבר במצב כזה, היא תמיד ישר מתחילה לבכות ואומרת לי לחזור לפסיכיאטר (טופלתי בעבר). 
אני לא יודע איך להסביר את ההרגשה שלי לילד, אני כן מרגיש אהבה, וכיף לי להיות איתו, אבל אם תשאלו אותי אם אני מעדיף את זה או חיים רק לעצמי- אז את האפשרות השנייה. קשה לי להגיד את זה, אבל הייתי מחזיר את הגלגל אחורה אם הייתי יכול. ברור לכם שאי אפשר להגיד לה את זה, בקושי לחשוב את זה אני מסוגל.
חשוב גם להגיד שאין שום בעיה מבחינה כלכלית- למרות ששנינו סטודנטים אנחנו מצליחים מאוד יפה, ועוד שנה נוכל לעמוד בהוצאות של שני ילדים. אני בדרך לסיום תואר שני כבר עכשיו, ואני מאמין שמצפה לי עתיד לא רע בכלל מהבחינה הזאת.
אולי הדבר הכי חשוב שלא אמרתי זה שאנחנו דתיים. אז אני לא בדו-קרב איתה, אני עומד מול כל הציבור, ובמיוחד המשפחות שלנו. אף אחד לא יקבל את זה.
בינתיים אנחנו לא מדברים על זה, לפעמים זה מתפרץ והיא בוכה, לפעמים היא אומרת שהיא יודעת שאני אשתנה. אבל אין לי מושג מה יהיה. אני אוהב אותה מאוד, אני לא מוכן להרוס לה את החיים, ואני גם לא אראה לבן שלי שיש לי חרטות לגביו, אבל אני גם לא אפספס את החיים שלי.
שוב תודה לכל המייעצים עד עכשיו, היה לי חשוב להסביר את עצמי יותר בהתאם לתשובות שלכם.

שמור עדכון

הזמן

דווח

עקוב

נהל

אני רוצה להגיב בתור אורח!

* כינוי:

(אפשר בדוי!)

* מין:

* גיל:

* כתובת מייל:

בשביל מה?

הוספת סרטון מ-YouTube

קישור הסרטון:

הסר סרטון

אני רוצה ששואל השאלה יראה את כתובת המייל שלי
לא ניתן למסור כתובת מייל בשאלות ממדור זוגיות

אני מסכים לאמור בתנאי השימוש ומצהיר/ה כי אני בעל/ת זכויות יוצרים בתוכן המועלה וכי התוכן המועלה עומד בקריטריונים המופיעים בתנאי השימוש.

הוספת עצה

שולח את העצה...

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות