אוקיי, אז אני בת 13.5, ועברתי המון דברים לא נעימים בחיי..
בוא נגיד שאמי נפטרה לפני 7 שנים, אין לי ביטחון עצמי בשיט, אין לי חברות אמיתיות
אז זה לא הכל, אני מרגישה שכלום לא מצליח לי, פשוט כלום!
יש ילד שאני מחבבת, היינו ידידים לפני כמה חודשים (בתחילת שנה..) אומרים לי שאני מתאימה לו והוא לי, והוא די מקובל (אין בכיתה שלנו מקובל/לא מקובל פשוט אני מרגישה לא קשורה לכיתה) הושיבו אותו לידי מלפני כמה ימים, ביום הראשון דיברנו אחרי זה פחות.. כל פעם שאני ליד בני אדם אני מוציאה שטויות מהפה, טוענים שאני "חופרת" "חנונית" עברתי בריונות בכיתה ו' ביסודי, הייתי די חזקה לעומת אחרים.. אף אחד לא יודע את זה חוץ ממי שהיה איתי ביסודי.. גם לא יודעים כל כך שאמא שלי נפטרה כי אני לא רוצה שירחמו עליי, הוא יודע כי היינו ידידים איזה 3 חודשים. בכיתה ה ניסיתי להציע לילד שהיה עולה חדש.. (בסוף השנה) חברות, והוא פשוט ברח ממני... הילד שאני מחבבת נראלי מחבב או אותי או את חברה הכי טובה שלי או את חברה טובה שלי שכל הבנים מחבבים :( לי ולאותו ילד יש מכנה משותף רב! אבל קשה לי לתקשר איתו בפתיחות כמו שפעם יכולתי עד כיתה ה.
אני מרגישה שמנה, הגובה שלי 1.56 והמשקל 44.5 (לא בטוחה כי המשקל התקלקל) זה די סביר, לא?? אני רוצה להרזות, אומרים לי שאני יפה ואפחד לא הציע לי חברות! אני לא חושבת שאני הכי יפה והכל.. אני חיה רק עם בנים בבית... אבא שלי חושב שכסף מספק אותי וזה לא נכון, אני רוצה שהוא יהיה איתי ואני אומרת לו שאני לא רוצה כסף אני רוצה אותו, אני לא עשירה ולא ענייה אני ממוצאת וזה מעצבן! אני תמיד העדפתי חיים של דירה ולא בית פרטי, משכורת צנועה וחופשש בלי להיות תלויה בכסףף :(
בקיצור.. מה אני יכולה לעשות?? היה לי פסיכולוגית והפסקתי מלפני חודשיים.
איך אני שורדת את הגיל התבגרות הזה? זה קשה לי מאודדד
*תודה שעזרתם- אם כתבתם :)*
**בבקשה לא תגובות רעות יש לי חיים מספיק קשים גם ככה**
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות