שלום, התגייסתי לפני כמה חודשים לצבא, מהיום הראשון מצאתי את עצמי בוכה, את הטירונות עברתי מפורקת ובנות שהיו איתי חלקן לא האמינו שאני אעבור, לא היה יום שלא בכיתי בתקופה הזו מתוך חוסר אונים שאני חייבת להיות בבסיס למרות שנפשית לא הייתי מסוגלת. ירדתי במשקל המון, נהייתי דכאונית וחסרת כל שמחת חיים.. החיים שלי באמת השתנו מכל מה שעברתי וקשה להסביר במשפטים בודדים בדיוק את הסיפור.
לאחר הטירונות קבעו לי תור אצל הקב"ן ששלח אותי לפסיכיאטר והוריד לי את הפרופיל לפרופיל נפשי עם תש 4 וקשיי הסתגלות.
רצוי להגיד שמאוד רציתי להתגייס וזה היה ברור מאליו מבחינתי, ככה זה אצלי במשפחה, אך לא תיארתי לעצמי שאגיע למצב כזה שאני לא אסתגל למערכת.
אני מרגישה כבר שבגלל כל מה שעברתי שאני לא בטוחה שאני יכולה להמשיך במערכת הזו, למרות שאני בסדיר, קשה לי עם המציאות הזו של צבא, אני לא רואה את עצמי ממשיכה ככה עוד כמעט שנתיים..
אני כבר שוקלת לצאת מהצבא, ללכת ללמוד או לעבוד או אפילו לשרת בשירות לאמי כדי לתרום ולהרגיש טוב יותר עם עצמי.. הסיבה היחידה שאני לא עושה את זה היא מהאכזבה של עצמי ומההתייחסות אחר כך שתהיה כלפי מאנשים במדינה כי איך שאנשים מסתכלים על מי שלא עשה זה ברור לכולנו.. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מהמשתמטים האלו.. הלוואי והיה לי קל להמשיך
מה אתם אומרים? כדאי לי לצאת? להתחיל ללמוד לשרת בשירות לאומי או משהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות