אני בן 17, אין לי חברים (אולי אחד, שניים) שאני לא ממש יוצא איתם כי אחד גר רחוק והשני לא בקטע של יציאות, ידידות אין לי, חברה לא הייתה וכמו שאני רואה את זה גם לא תהיה לי, אני בתול שפתיים והכול. אני שומע שכולם נהנים, יוצאים, שותים, מבלים, שוכבים (חלק), מתנשקים (כמעט כולם) ואני מרגיש שאני פשוט מבזבז את החיים שלי בלהעביר יום אחרי יום מבואס עד כדי שכבר אין לי מוטיבציה חיים. השתייה הכי חריפה ששתיתי הייתה קולה זירו ככה שגם אני לא יודע איך גם זה מרגיש. אני רוצה להתחיל לחוות, לבנות מהחיים, להפסיק שה-Whatsapp שלי יהיה עלוב בלי שיחות עם אף אחד שקושרות לדברים מעבר לבית ספר או רק קבוצות של בית ספר, ועם כל זה גם התחלתי להזניח בלימודים. אמורים ״זה יבוא״ ״זו תקופה שתעבור״ וכו׳ אבל הפעם האחרונה שיצאתי עם חברים ונהנתי הייתה ב-2014, ושם זה גם נגמר. מילא חברים בנים לא יוצאים, אבל גם עם הבנות כלום לא הולך ויוצא שאני מבודד חברתית. מרגיש כבר שאולי אני לא שייך לאנושות, מרגיש דפוק עם כל זה, כאילו יש בי איזה פגם שאין באחרים וזה דופק לי תחיים, כבר לא יודע מה לחשוב לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025