האם אמורה להיות 100% שקיפות בזוגיות? לתת לו גישה חופשית לפייסבוק שלי?

אתחיל בעובדה שאני קנאית מאוד לפרטיות שלי, וזה מתבטא בכל מקום בחיים, לא רק בזוגיות.
אני לא משתפת אנשים רבים ברגשות שלי, יש מעגל מצומצם מאוד של אנשים שאני נחשפת בפניהם, וככה טוב לי. אני לא אוהבת ללכת עם ביקיני, ונראה לי שלא הייתי עם בגד ים בציבור כבר כמה שנים טובות (כל מי ששומע את זה מזדעק) ואני פשוט מוותרת על ההסבר שלא בא לי שיראו אותי בחצי עירום, וזכותי.
באותה מידה כשהציעו לי לקחת חלק בהפקות אופנה ואיפור קטנות סירבתי כי לא רציתי שהתמונות שלי פשוט יסתובבו ברשת.
ככה זה גם בבית, אני שונאת שנכנסים לי למרחב הפרטי בלי רשות, או מחטטים לי בדברים (גם אם זו אחותי שמחפשת בגד בארון). כשמישהו מבקש ממני שיחה או לחפש משהו בגוגל על הטלפון, אני נעשית קצת לחוצה כשהטלפון שלי בידיים של מישהו אחר, גם אם אין לי מה להסתיר (חוץ מתמונות קצת חושפניות אולי)...
אני שונאת ששואלים אותי כמה אני מרוויחה, או כמה אני מוציאה בחודש, או שאלות על החיים המיניים או הזוגיים שלי.
כאן מגיעות הרשתות החברתיות...
אנחנו בעידן שבו מה שלא צולם ותועד, לא קרה. נורמלי לחלוטין לצייץ את נבכי הנפש אל העולם בכל רגע נתון, להצטלם עם ארוחת הבוקר בזווית "ספונטנית", לביים נשיקת אוהבים, להעלות לפייסבוק בצירוף איזה משפט מחץ אפלטוני במקרה הטוב, ולחכות ללייקים.
אני משתמשת בעיקר באינסטגרם, כי אני מאד אוהבת לצלם, וזה גם די עוזר לי בפאן העיסקי שלי. פחות מתחברת לפייסבוק. קרה לי שהעליתי תמונת פרופיל אחרי שנתיים ופשוט מיד אחר כך נזכרו בי כל חברי הפייסבוק הישנים (ועוד כל מיני הודעות ב-others), וזה הרגיש לי ממש צבוע. בכל מקרה אני לא מהאנשים השתפנים בעלי הכריזמה הפייסבוקית, אבל מעצבן אותי שזה כאילו מעיד על החיים האמיתיים.

אוקי... לשורש הבעיה (סוף סוף):
בן הזוג שלי די קנאי לי, הוא מאוד מגונן ותמיד נדמה לו שאם מישהו מספיק שווה יתחיל איתי, אני עלולה לברוח לו. אבל זה ממש לא ככה.
אני בקושי מדברת עם גברים אחרים (רק ענייני לימודים ועבודה). יש כמה גברים מהמסגרות האלה שאני נאלצת לראות יום יום, שניסו להתחיל איתי בעבר. כולם יודעים שיש לי חבר אבל עדיין ממשיכים לדבר בצורה ממש ידידותית. זה החבר הראשון והיחיד שהיה לי, ואנחנו די הרבה זמן כבר ביחד. מבחינתו, אני צריכה להעלים את כל האנשים שהיו דלוקים עלי, ולהתעלם מהם לנצח. האמת היא שאני די קרירה איתם אבל מבחינתו מפריע לו בטירוף כשהם שולחים לי ווטסאפ או משהו בפייסבוק.
כשאני בחדר כושר ואנשים מנסים לדבר איתי הוא מתחרפן ואומר שזה בגלל שאני הולכת שם עם טייטס, ומבקש שאראה לו מי הם ואוכיח אם דיברתי עם מישהו מעבר לזה.
באמת בכל כוחי אני מנסה להוכיח לו נאמנות (קרו כמה מקרים שבחרתי לא לספר לו או למחוק הודעות מאנשים בפייסבוק שניסו לפלרטט כדי שלא יתעצבן ושוב ירגיש מאויים וזה התגלגל לכדי ריב ענקי, שגרם לו לחשוב שעשיתי דברים הרבה יותר גרועים)
ישבנו לדבר על זה ושאלתי אותו למה מלכתחילה הוא כל כך מתקשה להאמין בי למרות שלא משנה מי מנסה לדבר איתי, אני אוהבת רק אותו והוא לא יאבד אותי. הוא מצידו אמר שהוא לא סומך על הגברים האחרים והסיבה שהוא חשדן כזה היא בגלל שאני אף פעם לא פותחת את הפייסבוק בנוכחותו או מתכתבת בווטסאפ. אני רואה אותו פעם בשבוע בגלל אילוצים שלא ארחיב לגביהם, אבל באמת לא בא לי להתעסק בפייסבוק בזמן הזה, מה גם שאין לי כזה הרבה מה לעשות שם.
סיכמנו שמעכשיו לא תהיה לי סיסמה לפלאפון וכשאני לידו אהיה חופשיה לענות להודעות ושיחות מולו.
יום אחד הייתי במקלחת והוא פשוט לקח לי את הטלפון ונבר בה-כ-ל. תמונות, היסטוריה באינטרנט, ווטסאפ, פייסבוק. הוא הספיק להגיע לשיחות לפני כמה חודשים עם חברות שלי אפילו. הוא ראה שאני כותבת לחברה הכי טובה שלי שהקנאות שלו מציקה לי ואני לא יכולה לצאת איתן ועם חברים של בני זוג שלהם בלי לדאוג שיהיה מזה סימפוזיון. הוא ראה שאני מתכתבת עם אנשים מהלימודים (אין שם כלום, אחר כך טען שאני יותר מדי נחמדה). הוא קרא שיחה עם אחותי וראה ששלחתי לה צילומי מסך של שיחות איתו באחד הריבים שלנו. הוא הסתכל על מי חיפשתי בפייסבוק, ומצא שם כל מיני אנשים מהעבודה/ לימודים. ראה הכל ויותר מזה.
יצאתי מהמקלחת עם המגבת עלי ובאתי לחבק אותו, הוא ישר התרחק והחל להתעמת איתי על הכל. הרגשתי מחוללת, כאילו פרצו לי הביתה ולקחו הכל.
השלמנו אחרי זה והבטחתי לו שני דברים- שלא אכבס כביסה מלוכלכת בחוץ ואפסיק לענות לגברים. הוא מצידו הבטיח שלא יתעסק לי עם הטלפון בלי רשותי. אז אני באה לכאן וכותבת בתקווה שזה לא נחשב להפר את ההבטחה שלי.
כמה שבועות אחר כך נפגשנו ובישלתי במטבח, פתאום הוא מגיע אלי עם הטלפון שלי ואומר "יש לך שיחה" על הצג אני רואה את אחד מהחברים ללימודים. הוא נתן לי לענות ועמד לידי. הרגשתי תחת חקירה, התברר שהבחור מהלימודים התקשר לשאול אם נוכל לעשות חזרה למבחן בטלפון. אמרתי לו שאני אצל חבר שלי, והטמבל הזה אמר "איזה כיף לו", ובמקום לנתק התחיל להתעניין מה אנחנו עושים ומתי הוא יכול להתקשר שוב.
הגיע עוד ריב כי החבר חשב שאני תמיד מקבלת טלפונים כאלה אבל מסתירה ממנו.
פשוט החלטתי להתאמץ ולהוכיח לו שאין מה לדאוג. התעליתי על הקושי ובכל הזדמנות פתחתי את הווסטאפ והפייסבוק מול העיניים שלו שיראה.
באיזשהו שלב מחקתי את הפייסבוק והיה לו הרבה יותר טוב, אבל אז החזרתי והוא אמר שהוא יוכל לסמוך עלי במאה אחוז אם תהיה 100% שקיפות, ושבני זוג אמורים להיות אחד בתוך המרחב של השני בלי מחיצות. הוא אמר שהייתי אמורה לתת לו פשוט את הסיסמה לפייסבוק ולדעת שהוא יכול להכנס בכל רגע נתון.

מה לעשות? קשה לי עם זה. אני הבעייתית? למה ממש מפריע לי שהוא יכול לראות כל מה שאני עושה בפייסבוק למרות שאין לי בכלל מה להסתיר? אני קצת מפחדת שהוא ינסה לדבר בשמי עם אנשים. חוששת שמישהו ישלח לי הודעה והוא יחשוב שיש משהו מעבר לזה.
אני מרגישה חברה רעה, למה קשה לי כל כך להכניס אותו לתוך החיים הפרטיים שלי? אני אוהבת אותו בכל ליבי ואעשה למענו הכל, אבל זה פשוט נראה לי לא בריא.

תודה שקראתם הכל, אני באמת רוצה לשמוע את הדעות לכל הכיוונים, ובמיוחד מצד הגברים שיש להם חברה ואוהבים אותה...