טוב אז אני בכיתה ט׳ בת 14 וחודש וקצת.. אני לא יודעת אם זה הגיוני או לא אבל מאוד הכרחי אצלי פתאום הגיל..
וזה לא צחוק.. זה מגיע לרמות שאני מתחילה קשר עם מישהו ואז מתברר לי שהוא גדול ממני רק בחצי שנה וזה מוריד לי את כל האוויר בלי שאני ארצה! אני בין הכי קטנות בשכבה ובכל זאת אני מרגישה שהבנים בשכבה שלי אלא אם כן הם גם גדולים ממני וגם נראים קצת בוגרים יותר.. הם נראים לי מאוד ילדותיים ומרגישים לי אפילו קטנים מידי בשבילי למרות שתכלס כולם גדולים ממני.. אני לא יודעת אם זה ממש בעיה אמיתית כי לי זה כבר נראה מוגזם לגמרי! זה כבר יוצא משליטה וגם אם אני רוצה להתאהב במישהו שהוא קטן ממני-אני לא יכולה ולא מצליחה..
אפילו מבחינה פיזית אני אוהבת את הבנים שהם רחבים קצת משרירים וסמכותיים ולא מחייב גובה.. להפך אני אוהבת נמוכים קצת יותר.. מסוקסים עם קצת זיפים..
גם בואו נגיד שמבחינה מינית אני די בוגרת..(די יותר מידי בוגרת-שלא תחשבו עדיין יש גבול מאוד ברור אבל קצת יותר מנשיקה ונגיעות פה ושם נגיד את זה ככה)
חברות שלי אומרות שזה בגלל שאין לי אבא.. אל תדאגו לפני שתרשמו משתתפים בצערך חס וחלילה הוא לא מת-תכלס אין לי אבא כי יש לי שתי אמהות (וכן לסביות לאלה שלא הבינו) אני מתרומת זרע (לא מתביישת בזה) אז אני אשמח אם תגידו לי פה בתגובות מה אתם חושבים ועצות :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025