ללב
שלום כולם,
אני עתודאי בשנה שנייה בטכניון. אני מאוד נהנה מהלימודים, יש לי ממוצע גבוה יחסית (85 פלוס) ואני די מאושר מבחינת חיי חברה. אולם, התפיסה שלי השתנתה בשנה הנוכחית.
ראשית, עברתי טירונות במהלך החופש הגדול, טירונות שהסתיימה שבוע לפני הסימסטר הנוכחי.
בטירונות די פרחתי, הכרתי המון אנשים חדשים וממש נהנתי.אולם, לראשונה נחשפתי למערכת הצבאית, וממש לא התלהבתי. אתה כמו בורג במערכת , אתה לא באמת חופשי ובפועל, יש די הרבה נצלנים שרק מחכים לפראייר ולחגוג על חשבונו. המחשבה של להיות במערכת הזאת עד גיל 27-28 מדכאת , מזעזעת אותי וממש לא נותנת לי מוטיבציה להמשיך.
אולם מצד שני, אני מאוד אוהב ללמוד , אני די נהנה מהחיים בתור סטודנט ולוקח בחשבון את הניסיון שניתן לצבור במסלול (גם אם הוא לא מובטח, כפי שכבר ידוע במערכת הצבאית אי אפשר לדעת באמת) אך עצם המחשבה שאני אוכל לקדם את עצמי, גורמת לי להתלבט עוד יותר.
מה שקורה זה שיש דילמה בין הלב לשכל- הלב אומר לי לפרוש, משום שצריך לחיות כרגע את החיים שלך ולהנות מהם - בלי דאגות ולהתפתח מבחינה אישיותית ולעשות את הכל בקצב שלי ולא להיות תלוי במערכת הצבאית. אולם, עצם היתרונות העצומים במסלול גורמות לי לחשוב על הישארות.
אני די אשמח לשמוע את חוות דעתכם. תודה לעונים :)
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025